למה המוח שלנו מכור לדרמות? תכירו את הבמאי הפנימי ותלמדו לערוך את התסריט מחדש

הבמאי הזה הוא לא במאי של קומדיות רומנטיות. הוא במאי של סרטי הישרדות. המוח שלנו מחווט אבולוציונית לשים לב לשלילי פי ארבעה יותר מאשר לחיובי (מנגנון הידוע בשם Negativity Bias).

באופן מפתיע, המוח משחרר דופמין, המוליך העצבי הקשור ללמידה ותגמול, כשאנחנו מצליחים ליצור קשר של סיבה ותוצאה. 

כשהמוח אומר לעצמו: ״אה! הוא לא ענה לי כי אני לא מעניינת אותו״, נסגר מעגל פנימי. הפאזל הושלם. ברגע הזה, המוח מקבל ״זריקת הרגעה״ קטנה של דופמין על עצם הפיצוח. 

וכך, אנחנו מתמכרים לסיפורים של עצמנו כי המוח מעדיף את תחושת ה״הבנתי!״ (גם אם היא מדכאת) על פני אי הודאות המכרסמת.